דת ומדינה
חוק לימוד תורה
חוק היסוד הקובע שלימוד תורה הוא ערך של המדינה צריך להישאר בתוקף.
הכנסת העבירה את חוק היסוד ב-63 מול 52 ב-13 ביולי 2026. מתנגדיו טוענים שהוא ייתן כיסוי משפטי לפטורים מגיוס.
מה עומד על הפרק
ב-13 ביולי 2026 העבירה הכנסת ברוב של 63 מול 52 חוק יסוד הקובע כי "לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". לחוקי יסוד מעמד מעין-חוקתי והם צובעים את פרשנות כל חוק אחר.
הטיעון בעד
- לימוד תורה החזיק את הזהות היהודית עשרים מאות שנים בלי מדינה. עיגונו בחוקי היסוד אומר מהי המדינה.
- הנוסח אינו יוצר פטור ואינו מזכיר פטור. הוא מנסח ערך, כמו חוק יסוד כבוד האדם.
- ישראל כבר מגנה בחוק יסוד על קניין, חופש עיסוק ואופייה הלאומי של המדינה. לימוד תורה לא היה ביניהם.
הטיעון נגד
- הוא עבר בדיוק ברגע שבו בית המשפט העליון דרש לגייס תלמידי ישיבות. העיתוי אומר את מה שהנוסח שותק עליו.
- ערך שנכתב במעמד חוקתי הופך לטיעון בפני השופטים. שם הוא ישמש.
- חוק יסוד שעבר ב-63 מול 52, בלי רוב רחב, חסר את ההסכמה שטקסט חוקתי מחייב.
שני הצדדים מוצגים באותו מספר טיעונים ובאורך דומה. זה כלל של האתר, לא צירוף מקרים.
מה הכנסת הבאה יכולה להחליט
הכנסת. חוק יסוד מבוטל כפי שהוא מתקבל, בהצבעת הכנסת — החוק הזה אינו מוגן בדרישת רוב מיוחד.