משפט ומוסדות
חוקה
ישראל צריכה לאמץ חוקה כתובה.
הכנסת הייתה אמורה לכתוב חוקה ב-1950 וויתרה. במקומה עומדים שלושה-עשר חוקי יסוד, שכל אחד ניתן לתיקון ברוב רגיל.
מה עומד על הפרק
הכנסת הייתה אמורה לכתוב חוקה ב-1950 וויתרה, משלא הצליחה להסכים בין חילונים לדתיים על מקומה של ההלכה. במקום זאת הצטברו שלושה-עשר חוקי יסוד, שכל אחד ניתן לתיקון ברוב רגיל. זהו שורש המאבק על בית המשפט העליון.
הטיעון בעד
- קואליציה של 61 יכולה כיום לשכתב את הכללים שלפיהם היא נשפטת. חוקה שמה לזה סוף.
- משבר הרפורמה המשפטית היה מאבק על כללים שאיש לא כתב. כתיבתם היא הדרך היחידה לפתרון בר-קיימא.
- לכל דמוקרטיה דומה יש חוקה. ישראל, בריטניה וניו זילנד הן החריגות, ולשתיים האחרות יש מאות שנים של מוסכמות.
הטיעון נגד
- כתיבת חוקה פירושה להכריע היום בשאלת הדת והמדינה. אין לכך רוב.
- חוקה מקבעת הכרעות לדורות ומעבירה את המילה האחרונה מהפרלמנט לשופטים שמפרשים אותה.
- חוקי היסוד עובדים שבעים וחמש שנים. הבעיה היא שהכללים אינם מכובדים, לא שהם חסרים.
שני הצדדים מוצגים באותו מספר טיעונים ובאורך דומה. זה כלל של האתר, לא צירוף מקרים.
מה הכנסת הבאה יכולה להחליט
הכנסת יכולה לחוקק את חוקי היסוד החסרים — חקיקה, זכויות חברתיות, מעמד בית המשפט — ולהכריז על המכלול כחוקה, ברוב רגיל. אין דרישה לרוב מיוחד, וזו בדיוק נקודת המחלוקת.