הכיוונים

ממשל ומערכת בחירות

מי רשאי להתמודד

צריך להקל על פסילת מועמדים לכנסת השוללים את ישראל כמדינה יהודית.

סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת כבר מאפשר זאת, אך בג"ץ ביטל כמעט כל פסילה. תיקון הנדון כעת יוריד את הרף.

מה עומד על הפרק

סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת כבר מאפשר לפסול רשימה או מועמד בשל שלילת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תמיכה במאבק מזוין נגדה, או הסתה לגזענות. ועדת הבחירות מצביעה, בג"ץ מכריע — והוא ביטל כמעט כל פסילה. תיקון הנדון כעת יוריד את הרף.

הטיעון בעד

  • פרלמנט אינו חייב להושיב אנשים ששוללים את עצם קיומה של המדינה שהם מבקשים לנהל.
  • הכלל קיים מאז 1985 אך הוא אות מתה, לאחר שבית המשפט העלה את רף ההוכחה כמעט לבלתי אפשרי.
  • דמוקרטיות אחרות אוסרות מפלגות ששוללות את הסדר החוקתי; גרמניה עושה זאת מאז 1949.

הטיעון נגד

  • פסילת מועמדים נוטלת מהבוחר את הזכות לבחור מי מייצג אותו.
  • בפועל, הבקשות האלה מכוונות כמעט תמיד לרשימות הערביות, כלומר לחמישית מהאזרחים.
  • רוב שיכול להוריד את יריביו מהפתק כבר לא צריך לנצח אותם.

שני הצדדים מוצגים באותו מספר טיעונים ובאורך דומה. זה כלל של האתר, לא צירוף מקרים.

מה הכנסת הבאה יכולה להחליט

הכנסת יכולה לתקן את סעיף 7א ברוב רגיל, ככל חוק יסוד. היא יכולה גם לשנות את ההליך: מי רשאי לעתור, מה רף ההוכחה, והאם בג"ץ שומר על המילה האחרונה.

לענות על השאלה הזו בשאלוןכל השאלות