יוקר המחיה
בריאות ומיסים
ההוצאה על בריאות צריכה לגדול משמעותית, גם אם המיסים יעלו.
בישראל כ-2.9 מיטות אשפוז לכל 1,000 נפש, מול ממוצע של 4.3 ב-OECD.
מה עומד על הפרק
מערכת הבריאות בישראל ציבורית ואוניברסלית, ממומנת ממס בריאות ומתקציב המדינה. יש בה כ-2.9 מיטות לכל 1,000 נפש מול ממוצע OECD של 4.3, וזמני ההמתנה מתארכים. הגדלה משמעותית של ההוצאה מחייבת מקורות חדשים.
הטיעון בעד
- מערכת בתת-מימון גובה פעמיים: פעם במס, ואז שוב בביטוח פרטי כדי לעקוף את התור.
- רופאים ואחיות מהגרים. המשכורות והתקנים שישאירו אותם עולים כסף ציבורי.
- אוכלוסייה מזדקנת וילודה גבוהה מגדילות את הביקוש מהר יותר מהתקציב הנוכחי.
הטיעון נגד
- נטל המס על מעמד הביניים בישראל כבד ממילא, והמע"מ עלה ל-18% ב-2025.
- מיסים כבדים יותר מזרזים את עזיבתם של בעלי ההכנסות הגבוהות, שמממנים את רוב המערכת.
- קופות החולים ובתי החולים מבזבזים חלק מהתקציב שכבר יש להם. קודם רפורמה, אחר כך מיסים.
שני הצדדים מוצגים באותו מספר טיעונים ובאורך דומה. זה כלל של האתר, לא צירוף מקרים.
מה הכנסת הבאה יכולה להחליט
מס הבריאות ומדרגות מס ההכנסה קבועים בחוק ומתעדכנים בתקציב השנתי. סל הבריאות נקבע מדי שנה בוועדה ציבורית, בתוך המעטפה שהממשלה מקצה לה.