עלייה וקליטה
הכרה בגיור
רק גיורים של הרבנות הראשית צריכים להיחשב לעניין נישואים ומעמד אישי.
ב-2021 הכיר בג"ץ בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לעניין חוק השבות. סוגיית המעמד האישי נותרה נפרדת.
מה עומד על הפרק
בישראל אין נישואים אזרחיים. נישואים וגירושים של יהודים עוברים דרך בתי הדין הרבניים תחת הרבנות הראשית, המכירה בגיור אורתודוקסי בלבד. חוק השבות, המעניק אזרחות אוטומטית ליהודים ולקרוביהם, נקרא בהרחבה. כך שגר יכול להפוך לאזרח ועדיין לא להירשם כיהודי לצורך נישואים.
הטיעון בעד
- אמת מידה משותפת למעמד אישי היא מה ששומר על עם יהודי אחד שיכול להתחתן בין קהילותיו.
- גיור כהלכה מחייב קבלת מצוות. זרמים שאינם דורשים זאת מייצרים גרים שיהודים רבים לא יוכלו להתחתן איתם.
- אמת מידה אחת מוכרת מונעת מישראל להתפצל לקהילות שכבר לא מתחתנות זו עם זו.
הטיעון נגד
- רוב היהודים מחוץ לישראל משתייכים לקהילות רפורמיות או קונסרבטיביות, והמתגיירים שם חיים חיים יהודיים מלאים.
- לקבל עולה כאזרח ואז לסרב להשיא אותו אומר לו שהוא מתקבל רק חצי.
- מסירת סמכות על המעמד האישי של כולם לגוף רבני אחד מותחת את הקשר בין ישראל לתפוצות.
שני הצדדים מוצגים באותו מספר טיעונים ובאורך דומה. זה כלל של האתר, לא צירוף מקרים.
מה הכנסת הבאה יכולה להחליט
הכנסת יכולה לחוקק בענייני גיור ובשאלה מי רושם נישואים, או להשאיר את השדה לבתי הדין הרבניים ולבג"ץ. הסכמים קואליציוניים חייבו ממשלות שוב ושוב לשמר את סמכותה הבלעדית של הרבנות.